החכם  עיניו   בראשו,הכסיל  בחושך  ילך.
תמיד  החכם הולך  עם  עיניים  פקוחות,לא  באקראי נאמר  פסוק  זה.
יש  במשפט  זה  את  מהות  החיים,האדם שואף לעשות מינימום טעויות,זה  נותן לו  חיים  טובים.
אסור  לעשות  דברים  בחפזון,סוף  מעשה  במחשבה  תחילה.
נכון שאנו  לא  חיים  בחלל, אנו  מגיבים  לנעשה  סביבנו.אין  פעולה  ללא  תגובה.
כל  הנוהג  כך,רק  מרוויח,אסור  לנהוג  בחפזון,כך  החיים  נעשים  יותר  טובים.
נקח  לדוגמא  את  המקרה  עם  ענבל אור,צבור  רחב  נפל קורבן לכל  מעלליה,המחיר  עדיין  לא חושב.
במיקרה  זה  גם  התיקשורת "תרמה  את  חלקה".
אם  איני  טועה,תימנים  לא  היו  בהצגה  הזו,הצגה מאוד  עגומה,חבל  שהיא  קרתה.
יש  לקוות  שהציבור  יהיה יותר  ביקורתי,לא  להיות כל  כך מאמין  לכל  דבר.