גק לונדון היה סופר ענק. אבל הוא היה אדם בריא ועבד באוניה בארה"ב. יום בהיר אחד הוא ראה שכמה בחורים התנפלו על מישהו הוא אמר חבר'ה זה לא יפה, הבחורים היו ברברים ואמרו תעוף לפני שאנחנו נעשה לך יותר גרוע. גק לונדון לא ברח, הוא אמר אם אתה גיבורים תעשו לי מה שאתם רוצים ואכן הם הרגישו את נחת זרועו. גק לונדון שמח שהוא הציל את הבחור. הבחור לא נשאר לו חייב, הוא הזמין אותו לבית שלו ושם הוא הכיר את הבחורה שהוא התאהב בה. קוראים לה רות, הוא הוקסם מיופיה ואמר לה שהוא יפרסם אותה. היא פשוט לעגה לו. ואכן הוא הצליח לפרסם אותה כמו שהוא אמר. אחד העיתונים באמריקה קיבל את מכתביו ועל ידי זה הוא התפרסם ופירסם את אהובתו רות. רות אמרה לו שהיא אוהבת אותו, הוא אמר הכל טוב ויפה אבל לא האמנת לי, למה לא אהבת אותי כשאני סיפרתי לך מה אני מתכונן לעשות, עכשיו זה מאוחר. זו לא אהבה אמיתית, זה מסחור באהבה ואני לעולם לא אאמין לך למה שאת אומרת לי ולכן בנסיבות לא מובנות הוא איבד את חייו. אני לא מצדיק את הסופר גק לונדון. אני לא יכול לקבל את התפיסה של התאבדות בגין אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה